תורת התפקיד

תורת התפקיד הקרויה גם תאוריית התפקיד הפכה להיות גישת עבודה שבאה לידי ביטוי באסכולות שונות כגון: גשטאלט, דרמה תרפיה, ביהיויוריזם ועוד. מורנו עסק בתורת התפקיד רבות, וכמוהו גם רוברט לנדי מתחום הדרמה התרפיה.

הגישה של מורנו לתורת התפקיד אומרת שאדם מגיב בסיטואציות מסויימות באופן מסוים שחוזר על עצמו. בכל אדם יש טווח מסויים של תפקידים בהם הוא רואה את עצמו מול אחרים. התפקיד נוצר ע"י חוויות עבר אישיותיות וגם ע"י דפוסים חברתיים של החברה בה אנחנו חיים.

כלומר, לכל תפקיד יש שני צדדים. צד פרטי וצד קולקטיבי. (לתפקיד אמא יש צד פרטי שמושפע מאישיות האם הספציפית ויש צד קולקטיבי של תפקיד האם ככלל.)

הפער בין הצד הפרטי לצד הקולקטיבי יוצר את מורכבות האישיות. כל אחד מהצדדים מהווה תפקיד בפני עצמו. כלומר, המתח בין התפקידים יוצר את מורכבו האישיות.

לפי מורנו יש שלושה סוגי תפקידים:

  • תפקידים חברתיים תעסוקתיים (אבא, אמא, סטודנט, מורה וכו'…)
  • תפקידים סומטיים המבטאים את המימד הפיזיולוגי. (האופן בו אני מתנהל בעולם, הקצב, הרגלי אכילה, הרגלי שינה, גובה, משקל, נכות וכו')
  • תפקידים פסיכודרמטיים המבטאים את המימד הפסיכולוגי של האני. (הציניקן, הקורבן, המרצה, המנותק, המורד הניצחי, הנסיכה, האינטלקטואל, הילד הניצחי, האמא הניצחית, התלותי, הדאגנית, ) בלתנר טוען שהתפקידים הפסיכודרמטיים כוללים את הזיכרונות שלנו, הציפיות מן העתיד, התקוות והפחדים.


Meta Roll תפקיד העל

בלתנר מדבר על התפקיד בתוכו שמתבונן ומנתח את התפקידים. זאת המודעות לכל מה שאנחנו עושים ולהתבונן ולנתח את זה בתוכנו. מה שמתפתח בטיפול.

להתבונן בתפקיד מסוים אותו אנחנו תופסים, מאפשר לנו להעלות אותו למודעות בדרך לשינוי. הטיפול מאפשר לנו להרחיב ולהעמיק את רפרטואר התפקידים שלנו. לפי מורנו, המטרה היא להגמיש להרחיב ולהעמיק את רפרטואר התפקידים שלנו.


אנחנו יכולים להסתכל על תפקיד במספר צורות. בתוכנו קיים המחזאי שתופר את המחזה, הבימאי שמראה לנו צורות שונות לבצע את התפקיד, המפיק שבודק אילו תנאים יאפשרו להביא את התפקיד בצורה הטובה ביותר, הקהל שיראה לנו איך האחרים תופסים את התפקיד שלנו והמבקר שבודק את יעילות התפקיד (הוא גם המטא-רול)


מורנו מדבר על שלושה שלבים לבנית תפקיד:

  • לקיחת תפקיד (role taking) – הצורה בה אנחנו רואים את העולם. הלמידה הראשונית של התפקיד שנעשת על ידי חיקוי ומודלינג בצורה לא מודעת. התפקיד מוביל את האדם ולא האדם את התפקיד. (ברמה ההתפתחותית זהו השלב הראשון, הבסיסי)
  • משחק התפקיד (role playing)מביאים לתפקיד משהו חדש מעצמינו. יש לנו יותר חופש להוביל משהו בתוך התפקיד. בשלב זה אנחנו לומדים לחוש ביטחון.
  • יצירת תפקיד (role creation)יוצרים מחדש את התפקיד בהתאם למשאלות שלנו, בלתנר משווה את זה לשחקן תיאטרון שבהתחלה לומד את הטקסט, אח"כ מפנים את הקונספציה של המחזאי והבימאי ורק אח"כ מתחיל לחוש ביטחון ולשכוח את כל מה שלמד. (זהו השלב המתקדם ביותר)

אדם יכול להיות בתפקיד מסויים בשלב אחד ובתפקיד אחר בשלב אחר. כמו כן, אדם יכול להשתנות בתוך אותו תפקיד, לצמוח לשלבים התפתחותיים מתקדמים יותר וכמו גם לחוות רגרסיה לשלבים התפתחותיים נמוכים יותר.


פיצלה (phizzela) מדבר על דפוסי התנהגות הגנתיים (survival roles) כאשר ילד עובר טראומה ומפתח תפקידים השרדותיים. התפקידים הללו מסווים משהו מהסביבה ומעצמינו. תפקיד הגנתי זה שבא לידי ביטוי שוב ושוב משתלט על האישיות ומפתח עצמי כוזב.


רוברט לנדי הרחיב את רפרטואר התפקידים והתיחס לשלושה תפקידים:

  1. תפקיד (Role) – התפקיד המרכזי שאדם משחק בחייו. (נמצא בקצה האחד של הסקאלה)
  2. התפקיד הנגדי (Counter Role) – האנטגוניסט. צד אחר של התפקיד שאולי הוזנח או התעלמו ממנו בזמן שמגלמים את התפקיד. התפקיד שהפרוטגוניסט לא מצליח לתת לו ביטוי (התפקיד שנמצא בקצה השני של הסקלה.)
  3. המנחה (The Guide) – הדמות המגשרת בין הrole לבין הcounter role.

אחד התפקידים המרכזיים של המנחה הוא לסייע באינטגרציה. לסייע למטופל במציאת הדרך המיוחדת של המטופל עצמו. אנשים באים לטיפול משום שאין להם דמות מטפל מופנמת בתוכם. בתוך התהליך המטופל לומד למצוא את המטפל הפנימי שעוזר למצוא את התפקיד (role) ואת התפקיד הנגדי (counter role) ובכך למצוא את המימום שלו בין התפקיד לתפקיד הנגדי.

תגובות:

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

כל הזכויות שמורות ל BeCom - יעוץ טכנולוגי